הפעם הראשונה שהתינוק או התינוקת שלך מרימים אלייך עיניים ואומרים „אוֹוּוּ“ קטן או „אַה“ רך מרגישה כמעט כמו קסם. זה נשמע כמו משהו קטן, אבל המסר ענק: אני כאן, אני שומע/ת אותך, ואני מנסה לדבר איתך.
הקולות הראשונים האלה, שנקראים המיה או קולות מְלַמְלְמִים, הם התחלה ממשית של התפתחות שפה ודיבור אצל תינוקות. נפרק יחד מה זה בדיוק המיה, מתי זה בדרך כלל מתחיל, מה זה אומר על המוח של התינוק ואיך אפשר בעדינות לעודד עוד ממנה.
המיה היא הקול הרצוני הראשון של התינוק שאינו בכי. במילים פשוטות - זו הפעם הראשונה שהוא מפיק קולות כי בא לו, ולא כי הוא רעב, כואב לו או לא נוח לו.
קולות ההמיה האופייניים הם:
אם מקשיבים טוב, שומעים שההמיה:
אז אם עולה השאלה מה זו המיה אצל תינוקות, אפשר לחשוב עליה כניסיונות הראשונים של התינוק לשחק עם הקול שלו. הוא מגלה שיש בתוכו צליל, והוא יכול לשחק בו ולשלוט בו.
רוב התינוקות מתחילים להפיק קולות המיה בגיל 6 עד 8 שבועות. יש כאלה שמתחילים קצת קודם, סביב גיל 4 שבועות, ויש כאלה שלוקחים לעצמם עוד קצת זמן.
אפשר לשים לב:
הורים רבים שואלים: „מתי תינוק מתחיל להפיק קולות באופן קבוע?“
בדרך כלל שומעים קולות תינוקות ברורים ותכופים יותר בערך בין גיל 2 ל־3 חודשים, במיוחד אחרי האכלה או במהלך החלפת חיתול, כשנעים לו והוא רגוע.
אם התינוק נולד מוקדם (פג), יתכן ששלבי התפתחות הקול אצל התינוק יופיעו כמה שבועות מאוחר יותר מהגיל הכרונולוגי, לפי גיל מתוקן. זה נחשב תקין.
המיה היא לא רק „קול חמוד“. היא סימן לכך ש־
כדי להפיק את אותם קולות תינוקות רכים, התינוק צריך:
כלומר, ההמיה מעידה ששרירי הדיבור מתחילים להתאמן. הם מתחממים לקראת הקולות המורכבים יותר שיגיעו אחר כך.
בתוך המוח של התינוק, האזורים שאחראים על הבנה והפקת דיבור מתחילים „לדבר ביניהם“. כשהתינוק ממהם:
החוויה הזו של גם לשמוע וגם להפיק קולות היא שלב חשוב בתוך התפתחות השפה אצל תינוקות.
הורים רבים מתבלבלים בין המיה לבין מלמול. אלו שני שלבים שונים בשלבי התפתחות דיבור אצל תינוקות:
אפשר לחשוב על המיה כעל שלב שבו התינוק מתאמן על אבני הבניין הבסיסיות:
ה„אוֹוּוּ“ וה„אַה“ האלה הם הבסיס המוקדם ל„אמא“, „אבא“ ו„לא“ שיגיעו בהמשך, בשלב שבו כבר שואלים את עצמנו מתי תינוק מתחיל לדבר.
בתוך תקופת הערפל של החודשים הראשונים, לפעמים כל מה ששומעים זה „רעש“. אבל בכי וקולות שאינם בכי אצל תינוקות שונים מאוד, בצליל וגם במשמעות.
בכי הוא:
זהו „שפת ההישרדות“ של התינוק. היא נועדה לגרום לך להגיב מהר, וזה בדיוק תפקידה.
המיה היא:
אפשר לשים לב למשל:
אלו ניסיונות שיחה מוקדמים, לא קריאת מצוקה. התינוק מנסה ליצור קשר, לא לבקש פתרון.
כדי לתמוך ב־איך לעודד שפה ודיבור אצל תינוק לא צריך צעצועים מיוחדים, כרטיסיות או אפליקציות. מה שהתינוק צריך באמת הוא אתכם – הנוכחות והקול שלכם.
הנה כמה דרכים פשוטות, מבוססות ידע מחקרי, שיכולות לעודד המיה, זמזום ולקדם סימני התפתחות קול אצל תינוק.
לא צריך לדבר בלי הפסקה, גם לכם מגיע שקט. אבל דיבור תכוף במהלך היום תורם מאוד.
נסו לתאר בקול רם מה שאתם עושים:
למה זה עוזר:
זה יכול להרגיש מוזר בהתחלה, לדבר למישהו שאינו מדבר בחזרה. אבל הוא כן „עונה“ – במבט, בתנועה, ובהמשך גם בקולות.
הטכניקה הזו נראית כמעט כמו קסם כשמתרגלים אותה.
נסו כך:
ההפסקה הזו מלמדת:
הורים רבים מגלים שכשהם משתמשים בשיטה הזו, תגובה לקולות תינוק הופכת למשחק משותף ומהנה.
זו דרך פשוטה אך אפקטיבית מאוד כשחושבים על איך לעודד דיבור אצל תינוק כבר מהקולות הראשונים.
כשאתם שומעים המיה:
לעיתים קרובות התינוק:
למה זה עוזר:
זה אולי מרגיש קצת מוזר למבוגר, אבל מהזווית של התינוק זו חוויה מרתקת ומעודדת.
הקול המיוחד שמבוגרים עוברים אליו ליד תינוקות – קצת יותר גבוה, איטי, עם הרבה מנגינה – נקרא לעיתים „דיבור תינוקי“ או „דיבור מכוון־תינוק“. הוא לא רק חמוד, יש לו תפקיד אמיתי בהתפתחות השפה.
דיבור כזה בדרך כלל כולל:
מחקרים שנעשו גם באוניברסיטת תל אביב ובמרכזים התפתחותיים בארץ מצאו שתינוקות:
ככה דיבור הורי תורם ל־
חשוב שהכול ירגיש טבעי. אין צורך „להציג הופעה“. פשוט לדבר בחום, בגובה שמתאים לתינוק, בטבעיות.
זה אולי נשמע מוזר לקרוא סיפור לתינוק בן חודש שאינו מבין את העלילה, אבל הקריאה היא הרבה מעבר ל„מה שקורה בסיפור“.
כשאתם קוראים, התינוק שומע:
אפשר:
גם אם התינוק לא מבין את המילים, הוא סופג את ה„מוזיקה של השפה“. זה עוזר גם ל־קולות תינוקות בשלב המוקדם וגם לשפה המדוברת בהמשך.
שירה היא כמו „אימון שפה“ עם חיבוק מסביב.
כשאתם שרים:
אפשר:
שירים וחרוזים מצוינים לשאלה איך לעודד שפה אצל תינוק כי הם מדגישים:
גם אם אתם בטוחים שאתם „לא יודעים לשיר“, התינוק לא שופט. עבורו הקול שלכם הוא הצליל האהוב והמרגיע ביותר.
רוב התינוקות מתקדמים בקצב האישי שלהם בתוך שלבי התפתחות הקול והדיבור, ויש טווח רחב של נורמליות. יחד עם זאת, יש כמה מצבים שכדאי להתייעץ עליהם עם רופא ילדים או טיפת חלב.
כדאי לפנות לאיש מקצוע אם:
חוסר ב־קולות שאינם בכי אצל תינוקות כשלעצמו לא תמיד אומר שיש בעיה רצינית, במיוחד אצל פגים או תינוקות שעברו קשיים רפואיים בתחילת החיים. אבל תמיד עדיף לבדוק.
בישראל אפשר:
שווה לסמוך על האינטואיציה ההורית. אתם עם התינוק הכי הרבה. אם משהו מרגיש לכם „לא מסתדר“, זה לגמרי בסדר ולגיטימי לשאול ולהתייעץ.
האכלות המנומנמות בשלוש לפנות בוקר, השירים הרכים בזמן החלפת חיתול, השיחות המצחיקות של „גוּ-גוּ“ על הספה – כל אלה חלק מסיפור התפתחות השפה של התינוק שלכם.
המיה היא:
כשאתם מדברים, עוצרים, מגיבים, מחקים, משתמשים בדיבור הורי, קוראים ושרים – אתם כבר עושים המון כדי לענות על השאלות איך לעודד דיבור אצל תינוק, מתי תינוק מתחיל לזמזם / למלמל ולהוביל אותו דרך שלבי התפתחות דיבור אצל תינוקות.
לא צריך מילים „נכונות“ או מושלמות. לא צריך להישמע כמו מנחה בתוכנית ילדים.
צריך אתכם, את התינוק, וקצת מרחב לקולות הקטנים והמופלאים האלה: „אַה“, „אוֹוּוּ“, „אִי“, „גוּ“…