חיסון בגיל חודשיים: אילו חיסונים מקבלים, למה זה חשוב ומה לצפות אחרי

סביב גיל חודשיים הרבה הורים מרגישים שמשהו משתנה. התינוק כבר קצת יותר ערני, מתחיל לחייך, לפעמים גם להשמיע קולות בחזרה. זה גם השלב שבו בדרך כלל מתחיל סבב החיסונים הראשון של התינוקות לפי לוח החיסונים בישראל.

אם אתם מרגישים שילוב של הקלה, דאגה וקצת פחד מהמחטים, אתם לגמרי לא לבד. נרוץ יחד על מה קורה בחיסון 2 חודשים, למה הוא כל כך חשוב, אילו תופעות לוואי יכולות להופיע, ומתי לא מחכים ופונים לרופא, למוקד קופת החולים או למיון.

למה החיסונים בגיל חודשיים הם כזה ציון דרך חשוב

סביב גיל 8 שבועות רוב התינוקות בארץ מתחילים לקבל את סדרת החיסונים לתינוקות. התזמון לא מקרי בכלל.

בגיל הזה קורים שלושה דברים עיקריים:

1. תינוקות רגישים מאוד לזיהומים
   מחלות כמו שעלת, דלקת קרום המוח, ודלקות חיידקיות כמו פנאומוקוק עלולות להיות לא נעימות גם למבוגרים, אבל אצל תינוק קטן הן עלולות להתדרדר למצב מסכן חיים תוך שעות.

2. הנוגדנים שקיבל התינוק מהאם נחלשים
   בהריון האם מעבירה לעובר נוגדנים דרך השליה. הם מגנים לתקופה קצרה, אבל לא מחזיקים הרבה זמן. בגיל חודשיים ההגנה הזאת כבר מתחילה לרדת, ובחלק מהמחלות היא כבר לא מספיקה.

3. החיידקים והווירוסים האלו מסתובבים סביבנו בשקט
   חלק גדול מהמחלות שעליהן מחסנים עוברות מאדם לאדם עוד לפני שיודעים שהם חולים. קשה מאוד „להסתתר בבית“ ולהימנע מהן.

החיסונים בגיל חודשיים הם תחילת בניית מערכת החיסון העצמאית של התינוק. אפשר לחשוב על הפגישה הזאת כעל הנחת יסודות לזיכרון החיסוני שלו, כדי שידע לזהות את אותם חיידקים ווירוסים ולתקוף אותם מהר בעתיד.

אילו חיסונים התינוק מקבל בגיל חודשיים

שמות החיסונים בלוח החיסונים יכולים להיראות כמו ראשי תיבות בלי סוף. כאן נעשה סדר לפי מה שמקובל בישראל בגיל הזה, ומה כל חיסון נותן.

חלק גדול מהחיסונים מגיעים כחיסון משולב, כך שמספיקות פחות זריקות.

1. חיסון משושה (כולל DTaP, IPV, Hib והפטיטיס B)

זהו החיסון המשושה שמופיע לרוב כרישום אחד. הוא כולל:

• דיפתריה
  זיהום בגרון שעלול לגרום לקושי נשימה חריף ולהפריש רעלן שפוגע בלב ובמערכת העצבים.

• טטנוס
  נגרם מחיידקים שנמצאים באדמה ונכנסים דרך פצע. גורם לכיווצי שרירים קשים ועלול לגרום להפסקת נשימה.

• שעלת (Pertussis, חיסון DTaP)
  מסוכנת במיוחד בגיל הינקות. תינוקות יכולים להיחנק, להיעשות כחולים, ולפעמים נזקקים לטיפול נמרץ.

• פוליו (חיסון IPV)
  וירוס שעלול לגרום לשיתוק קבוע. בארץ כמעט לא רואים אותו בזכות חיסונים, אבל בעולם הוא עדיין קיים.

• Haemophilus influenzae type b (Hib)
  חיידק שהיה בעבר אחד הגורמים העיקריים לדלקת קרום המוח ולזיהומים קשים כמו נפיחות חריפה באזור הגרון אצל תינוקות ופעוטות.

• הפטיטיס B (חיסון הפטיטיס B)
  וירוס שפוגע בכבד ועלול לגרום למחלת כבד כרונית ולסרטן כבד בגיל מאוחר יותר.

בזריקה אחת של החיסון המשושה התינוק מקבל הגנה מפני שש מחלות קשות.

2. חיסון פנאומוקוק (חיסון PCV13 בגיל חודשיים)

ברישום תראו בדרך כלל חיסון PCV13, או „חיסון פנאומוקוק“.

הוא מגן מפני חיידק בשם Streptococcus pneumoniae, שעלול לגרום ל:

• דלקת קרום המוח
• אלח דם (ספסיס)
• דלקת ריאות
• דלקות אוזניים וסינוסים

תינוקות ופעוטות נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול ממחלה קשה בעקבות פנאומוקוק, במיוחד בשנה הראשונה לחייהם.

3. חיסון רוטה בגיל חודשיים (דרך הפה)

וירוס הרוטה הוא וירוס מידבק מאוד שגורם ל:

• שלשולים קשים
• הקאות
• התייבשות

בילדים גדולים זה מאוד לא נעים, אבל בתינוקות קטנים זה עלול להוביל מהר לאשפוז לצורך טיפול בעירוי.

חיסון רוטה ניתן כנוזל מתוק דרך הפה, לא כזריקה. זהו חיסון חי מוחלש, והוא מפחית בצורה ניכרת את מספר האשפוזים בגלל „וירוס בטן“.

4. חיסון מנינגוקוק B בגיל חודשיים (MenB)

בחלק מלוחות החיסונים בישראל (תלוי בקופת החולים והכיסוי הביטוחי) מוצע כבר בגיל חודשיים גם חיסון מנינגוקוק B (חיסון מנינגוקוק B). זהו חיסון נגד אחד הגורמים העיקריים לדלקת קרום המוח ואלח דם בתינוקות וילדים צעירים.

מחלת מנינגוקוק B יכולה להתקדם מהר מאוד. תינוק ש״קצת לא בסדר״ עלול להידרדר למצב קשה בתוך שעות. בגלל זה החיסון נכנס כבר בגיל צעיר.

האחות בטיפת חלב או בקופת החולים תסביר לכם בדיוק אילו חיסונים משולבים התינוק מקבל. אם אתם לא בטוחים, לגמרי מקובל לבקש שירשמו לכם את שמות החיסונים או שיראו לכם שוב את לוח החיסונים.

מה קורה בפועל בזמן החיסונים בגיל חודשיים

כשיודעים מה הולך לקרות בפגישה, היום הזה בדרך כלל מרגיש קצת פחות מלחיץ.

לפני שמגיעים

• להביא את פנקס החיסונים / דפי טיפת חלב
  רושמים בו את כל החיסונים לתינוקות שהילד מקבל באותו יום.

• להלביש את התינוק בבגדים נוחים לפתיחה
  משהו שנפתח בקלות באזור הרגליים או עם מכנס קל להורדה מקל מאוד על הגישה לירכיים. עדיף להימנע מאוברולים עם מיליון תיקתקים ושכבות צמודות.

• להאכיל לפי הצורך
  אפשר להניק או לתת בקבוק לפני או אחרי, מה שמתאים לכם ולתינוק. יש הורים שמעדיפים להאכיל תוך כדי כדי להרגיע.

• לרשום שאלות מראש
  אם יש לכם חששות לגבי תופעות לוואי חיסונים תינוקות, או משהו שקראתם ברשת, כדאי לרשום כדי לא לשכוח לשאול.

במהלך הפגישה

בחיסונים בגיל חודשיים רוב התינוקות יקבלו:

• כמה זריקות, בדרך כלל:
  • אחת בכל ירך
  • לעיתים זריקה נוספת באחת הירכיים, תלוי איך מסודרים החיסונים אצלכם
• חיסון אחד דרך הפה (חיסון רוטה) כנוזל בצד הפה

האחות תעשה בדרך כלל:

1. תבדוק פרטים מזהים ותעבור איתכם על אילו חיסונים אמורים לקבל היום.
2. תשאל על אלרגיות או תגובות חריגות בעבר (ברוב התינוקות בגיל הזה אין עדיין היסטוריה כזאת).
3. תיתן את הזריקות מהר, אחת אחרי השנייה, בדרך כלל בזמן שאתם מחזיקים את התינוק.
4. תיתן את חיסון הרוטה בטיפות לפה.

כן, כמעט בודאות התינוק יבכה. זו דקירה חדה, אבל היא מאוד קצרה. ברוב המקרים כמה דקות של חיבוק, נדנוד או הנקה/בקבוק מרגיעים אותם.

יש הורים שמתקשים לראות את זה, וזה כמובן לגמרי טבעי. אפשר להחזיק את התינוק ולהסתכל הצידה, או לבקש מבן/בת הזוג להחזיק אם זה מרגיש לכם קשה מדי.

תופעות לוואי נפוצות ומה נחשב נורמלי

אחרי חיסון 2 חודשים יכול להיות שינוי בהתנהגות של התינוק ליום-יומיים. ברוב המקרים זה סימן שמערכת החיסון עובדת.

תופעות שכיחות וצפויות:

• חום קל

  • טמפרטורה עד בערך 38.5 מעלות, למשך יום-יומיים
  • עור חמים, לחיים אדמדמות, קצת יותר עייפות או צורך באימא/אבא
  • חום שכיח יותר אחרי חיסון מנינגוקוק B

• חוסר שקט או בכי יותר מהרגיל

  • יותר קשה להרגעה מהרגיל
  • בכי לפרקים, אבל ברוב הזמן אפשר להרגיע עם חיבוק, נשיאה או האכלה

• אודם, נפיחות או גוש קטן במקום הזריקה

  • בדרך כלל בירכיים
  • המקום יכול להיות מעט חם וקשה למגע
  • עשוי להישאר כמה ימים, לפעמים אפילו שבוע-שבועיים, אבל צריך בהדרגה להשתפר

• עייפות

  • יש תינוקות שישנים יותר מהרגיל באותו יום
  • אחרים דווקא ישנים פחות כי הם לא רגועים

• ירידה קלה בתיאבון

  • אוכלים קצת פחות בחלק מההאכלות
  • עדיין מתעוררים לאכול, מרטיבים חיתולים, ומראים עניין כללי בסביבה

רוב תופעות הלוואי האלו של חיסונים לתינוקות הן קלות וחולפות לבד תוך 24–48 שעות.

אם התינוק קצת „לא מאה אחוז“, אבל כן מתעורר, יונק או אוכל לפחות חלקית, מרטיב חיתולים וניתן להרגעה חלק מהזמן - בדרך כלל זה סימן מרגיע.

איך אפשר לעזור לתינוק אחרי החיסונים

אי אפשר לבטל את העובדה שהוא קיבל זריקות, אבל אפשר בהחלט להקל עליו.

כמה צעדים פרקטיים:

• יותר חיבוקים ומגע עור לעור
  תינוקות מחפשים קרבה כשלא נעים להם. מנשא יכול לעזור מאוד אם הם רוצים להיות עליכם כל הזמן.

• האכלה לפי דרישה, גם אם יותר פעמים ובמנות קטנות
  לפעמים נוח להם יותר לאכול מעט אבל יותר פעמים. גם בהנקה וגם בבקבוק, תנו להם להכתיב את הקצב.

• שימוש באקמולי לתינוקות אם הומלץ

  • משרד הבריאות וקופות החולים ממליצים על אקמולי/פאראצטמול לתינוקות לאחר חיסון מנינגוקוק B כדי להפחית חום ואי נוחות.
  • משתמשים רק בתכשיר לתינוקות ובמינון מתאים לגיל ולמשקל. האחות או הרופא ינחו אתכם, וגם בעלון יש טבלה ברורה.
  • לא נותנים איבופרופן בלי הנחיה מפורשת של רופא לתינוק קטן.

• מטלית קרירה על מקום הזריקה
  מטלית נקייה ולחה במים קרים (לא קפואים) שמניחים בעדינות על המקום יכולה להקל אם נראה שהוא כואב או חם. לא לשפשף חזק.

• לבוש קל אם יש חום
  אם יש חום קל, כדאי להשאיר את התינוק בשכבה אחת דקה ושמיכה קלה. לא לעטוף יותר מדי, אבל גם לא לקרר אותו בצורה מוגזמת.

וגם להקשיב לעצמכם. הרבה הורים מעדיפים להשאיר את היום שאחרי החיסונים יותר שקט בבית, בלי התחייבויות מיותרות. זה בסדר גמור.

מתי פונים לרופא או לעזרה דחופה

תגובות קשות לחיסונים בגיל חודשיים הן נדירות מאוד, אבל חשוב לדעת מה דורש התייחסות רפואית.

פנו לרופא ילדים, למוקד קופת החולים או לחדר מיון אם:

• החום מעל 39 מעלות ונמשך יותר מ-48 שעות
  חום ליום-יומיים זה צפוי, אבל חום גבוה ומתמשך צריך בדיקה.

• בכי בלתי פוסק נמשך יותר מ-3 שעות
  תינוקות בוכים, ברור, אבל אם זה בכי ממושך, חזק, חד, כזה שלא ניתן להרגיע בכלל במשך יותר משלוש שעות - צריך להתייעץ.

• התינוק מאוד רפוי, קשה להעיר אותו, או נראה „לא עצמו“ בצורה שמדאיגה אתכם
  אם משהו בהתנהגות שלו שונה לגמרי מהרגיל, ואתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אל תחכו.

• קושי נשימתי
  נשימה מהירה מאוד, גרונגים, משיכת בית החזה פנימה, נחיריים מתרחבים, או גוון כחול בשפתיים או בפנים - זו כבר סיבה דחופה לפנות מיד למיון או להתקשר 101 למד״א.

• פריחה לא רגילה
  במיוחד:

  • פריחה שלא נעלמת בלחיצה עם כוס זכוכית
  • נקודות סגולות או כחולות שנראות כמו שטפי דם
  • פריחה שמתפשטת מהר יחד עם סימנים כמו חום, ישנוניות או הקאות

• פרכוס
  פרכוסים אחרי חיסונים נדירים מאוד, אבל אם אתם רואים ניעורים בלתי נשלטים, נוקשות, גלגול עיניים או אובדן הכרה - מתקשרים מיד 101.

תגובות אלרגיות קשות לחיסונים מופיעות בדרך כלל בתוך דקות, ולכן לרוב נשארים במרפאה כמה דקות אחרי החיסון. נפיחות פתאומית בפנים או בלשון, קושי נשימה או קריסה - אלו מצבי חירום, אבל חשוב לזכור שמדובר באירועים נדירים מאוד.

אם אתם פשוט לא בטוחים ומרגישים חוסר שקט, עדיף להתקשר למוקד אחיות של קופת החולים או למוקד 2700* / 5400* וכו׳ לפי הקופה, ולתאר את המצב.

חששות נפוצים סביב חיסוני גיל חודשיים

זה בסדר גמור לשאול שאלות, וזה לא עושה אתכם „היסטריים“ או „קשים“. הרבה הורים מתלבטים ושואלים בדיוק את אותן שאלות על חיסונים בגיל חודשיים. ניגע בשתיים המרכזיות.

„זה לא יותר מדי חיסונים בבת אחת?“

זו שאלה שחוזרת שוב ושוב. התשובה לפי משרד הבריאות והחברות המקצועיות: לא, מערכת החיסון של התינוק מסוגלת להתמודד עם זה בקלות.

כמה נקודות שמפתיעות לפעמים:

• מהלידה, תינוק נחשף לכל יום לאלפי חיידקים ווירוסים חדשים - על העור, באוויר, במגע, במזון.
• כמות האנטיגנים (החלקים של החיידקים/וירוסים שמעוררים תגובה חיסונית) בחיסונים היום נמוכה בהרבה מזו שהייתה בשנות ה-80, למרות שמגנים היום מפני יותר מחלות.
• מחקרים גדולים מאוד, גם בישראל וגם במדינות אחרות, לא מצאו הוכחה לכך שמספר חיסונים יחד מחליש את מערכת החיסון או גורם ליותר מחלות אחרות.

לוח החיסונים נבנה כך שכל חיסון יינתן בגיל שבו הוא נותן את ההגנה הטובה ביותר. דחייה של החיסונים מותירה את התינוק חשוף למחלות דווקא בגיל שבו הן הכי מסוכנות.

„האם חיסונים גורמים לאוטיזם?“

המיתוס הזה התחיל ממאמר אחד, ישן ופסול, שטען לקשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם. מאז אותו מאמר:

• המאמר הוסר מהעיתון המדעי שבו פורסם
• התגלו בו כשלים חמורים אתיים ומדעיים
• הרופא שפרסם אותו הושעה ממקצוע הרפואה בבריטניה

מאז נעשו מחקרים גדולים ורחבים מאוד, במדינות שונות, שכללו מאות אלפי ילדים. כולם מצאו שאין קשר בין חיסונים לבין אוטיזם.

היום יודעים שאוטיזם מתחיל כבר בשלבי התפתחות מוקדמים של המוח, עוד לפני הלידה, והוא קשור ברובו לגורמים גנטיים והתפתחותיים. הוא לא נגרם מהחיסונים לתינוקות או מהרכיבים שבהם.

מי שרוצה להעמיק יכול למצוא באתר משרד הבריאות ובאתרי קופות החולים הסברים בעברית שמסכמים את המידע המחקרי בצורה פשוטה.

לשקול סיכונים מול הגנה

להיות הורה היום פירושו לקבל אינסוף דעות ברשתות החברתיות, לא כולן מדויקות. בסופו של דבר, כשמפשטים את התמונה, העיקר הוא:

• המחלות שעליהן מחסנים בגיל חודשיים - שעלת, דלקת קרום המוח, פוליו, רוטה, זיהומי פנאומוקוק - עלולות להיות קשות ומסכנות חיים בתינוקות.
• החיסונים לתינוקות שניתנים בישראל מפוקחים כל הזמן מבחינת בטיחות ויעילות על ידי משרד הבריאות וגורמים בינלאומיים.
• תופעות לוואי בדרך כלל קלות וחולפות. תופעות לוואי קשות נדירות מאוד.

אתם לא „מעבירים רשימת מטלות“ של לוח חיסונים. אתם נותנים לילד שלכם שכבת הגנה שעד לפני כמה דורות פשוט לא הייתה קיימת.

מילות סיום: אתם והתינוק בצוות אחד

ביום עצמו, אפשר להסתכל על החיסונים בגיל חודשיים כעל עבודה משותפת:

• החיסונים עושים את שלהם ומלמדים את מערכת החיסון של התינוק לזהות חיידקים ווירוסים מסוכנים.
• אתם עושים את שלכם, מחזקים, מחבקים, שמים לב איך הוא מרגיש ומגיבים לפי הצורך.
• הצוות הרפואי בטיפת חלב ובקופת החולים עושה את חלקו, מסביר, עונה על שאלות ומוודא שהחיסונים נעשים לפי ההמלצות.

כשמגיעים לפגישה הזו בידיעה מה צפוי בחיסונים בגיל חודשיים, אילו חיסונים בדיוק ניתנים (חיסון DTaP, חיסון IPV, Hib, חיסון PCV13, חיסון רוטה, חיסון הפטיטיס B, חיסון מנינגוקוק B), ואילו תופעות לוואי חיסונים תינוקות נחשבות נורמליות - רמת הלחץ בדרך כלל יורדת.

אתם מכירים את התינוק שלכם הכי טוב. אם משהו מדאיג אתכם אחרי החיסון, עדיף להתייעץ. ואם אתם בכל זאת נכנסים לחדר החיסונים קצת רועדים אבל נשארים שם יחד עם הילד שלכם, זו ממש לא „עוד משימה“. זו דרך שקטה ויומיומית שבה אתם מגנים על הבריאות שלו לשנים קדימה.