השבועות הראשונים עם תינוק חדש עוברים כמו ערפל: האכלה, החלפת חיתולים, ניסיונות להבין מה כל בכי אומר. בדיוק כשמתחילים קצת להתארגן, מישהו מזכיר את החיסונים לתינוקות – ופתאום נפתח פרק חדש של שאלות.
אם את/ה שואל/ת אילו חיסונים תינוק מקבל בלידה, למה בכלל להתחיל כל כך מוקדם, ומה נחשב נורמלי אחרי החיסון, את/ה ממש לא היחיד/ה. נעבור יחד, לאט ובשקט.
המאמר מתמקד בסביבה הישראלית ובחיסונים שניתנים בדרך כלל בזמן הלידה או בימים הראשונים לחיים: חיסון הפטיטיס B בלידה (בדרך כלל כחלק מסדרת חיסונים) ו־חיסון BCG ליילוד נגד שחפת, שלא כל תינוק מקבל, אבל רבים כן. נדבר גם על איך הם משתלבים בתוך לוח החיסונים של השנה הראשונה.
התינוק נולד עם מעט הגנה שמגיעה ממך. נוגדנים עוברים דרך השליה בשליש האחרון של ההריון, והנקה מוסיפה עוד שכבת הגנה. אבל ההגנה הזו היא:
יש מחלות שעלולות להיות מסוכנות במיוחד בחודשי החיים הראשונים. מערכת החיסון של היילוד עדיין «לומדת לעבוד», והתינוק קטן ושביר יותר, כך שהוא עלול להחמיר מהר מאוד.
החיסון נותן למערכת החיסון סוג של «דף רמזים». במקום להיחשף לראשונה לחיידק או וירוס מסוכן בזמן מחלה אמיתית, הגוף פוגש גרסה מוחלשת או חלק קטן ממנו ולומד איך להילחם בו. ככה, אם הפתוגן האמיתי יופיע בהמשך, הגוף כבר מוכן.
בארץ ובעולם, חיסונים הם אחת הדרכים היעילות ביותר להגן על תינוקות מפני מחלות קשות, סיבוכים ונכות. ארגון הבריאות העולמי מעריך שחיסונים מונעים מיליוני מקרי מוות בשנה. מאחורי המספרים האלו עומדים גם תינוקות וילדים רגילים לגמרי, כמו שלך.
בישראל, חיסונים ליילוד מרוכזים במספר מצומצם יחסית של מחלות. חיסונים בחודש הראשון עשויים להשתנות מעט לפי מצב בריאותי, מקום מגורים או סיכון מיוחד, אבל בדרך כלל בימים או בשבועות הראשונים מציעים:
חיסון הפטיטיס B בלידה
BCG - חיסון BCG ליילוד נגד שחפת
רבים מההורים מופתעים שמתחילים לחסן ממש בסמוך ללידה. זה יכול להרגיש פתאומי. לכן נעמיק בכל חיסון, נסביר למה נותנים אותו כל כך מוקדם, ומה צפוי לקרות אחריו.
הפטיטיס B היא מחלה נגיפית הפוגעת בכבד. אצל מבוגרים היא עלולה לגרום לדלקת כבד חריפה, אבל אצל תינוקות החשש העיקרי הוא זיהום כרוני.
כאשר תינוק נדבק סביב הלידה או בחודשים הראשונים לחייו, עד 90% מהתינוקות עלולים לפתח מחלה כרונית. המחלה עלולה לפגוע בשקט בכבד במשך שנים ולהעלות את הסיכון ל־:
אי אפשר לדעת לפי מראה או תחושה האם אדם נושא את הנגיף. רבים מהנשאים מרגישים בריאים לחלוטין ואינם מודעים לכך.
במהלך ההריון עושים בדיקות סקר, בין היתר גם להפטיטיס B. אם האם נשאית, קיים סיכון שהנגיף יעבור לתינוק במהלך ההריון או בלידה. רופאים קוראים לזה «העברה אנכית» - מאם לילוד.
ללא הגנה, אם האם נשאית, הסיכוי שהתינוק יידבק גבוה, והסיכון למחלה כרונית משמעותי. זו הסיבה ש־חיסון הפטיטיס B בלידה כל כך חשוב בזמן:
כאשר ידוע שהאם נשאית להפטיטיס B, הצוות הרפואי ידאג בדרך כלל ל־:
גם אם האם אינה נשאית, בישראל מקובל לחסן את כל היילודים נגד הפטיטיס B, כי לא תמיד מאתרים כל נשא או מקור הדבקה, והחיסון בלידה נותן לתינוק רשת ביטחון נוספת.
חיסון הפטיטיס B אינו חיסון חד פעמי. כדי להשיג הגנה טובה וארוכת טווח נדרשת סדרה של מנות.
בישראל, ההגנה מפני הפטיטיס B בתינוקות כוללת לרוב:
בחלק מהמקרים, בעיקר אצל תינוקות של אימהות נשאיות, יומלצו מנות נוספות לפי שיקול הגס/הילד. הרופא/ה או אחות טיפת חלב יתעדו את התכנית המדויקת בתיק הרפואי ובפנקס החיסונים.
דילוג על מנות או דחייה ממושכת שלהן עלולים להשאיר «חורים» בהגנה, במיוחד אצל תינוקות שנמצאים בסיכון ידוע כבר מרגע הלידה.
רוב התינוקות עוברים את חיסון הפטיטיס B בלידה בלי קושי מיוחד. ייתכנו תופעות קצרות וקלות כגון:
אלו סימנים לכך שמערכת החיסון «קלטה» את החיסון ומתחילה לעבוד.
אי אפשר להידבק בהפטיטיס B מהחיסון עצמו. הוא אינו מכיל נגיף חי, ולכן אינו גורם למחלה.
שחפת (TB) היא מחלה זיהומית שנגרמת בדרך כלל על ידי החיידק Mycobacterium tuberculosis. לרבים היא מזוהה עם סיפורים היסטוריים, אבל חלקים בעולם עדיין מתמודדים איתה, ובמידה מסוימת גם ישראל, במיוחד באזורים ובאוכלוסיות מסוימות.
שחפת פוגעת לרוב בריאות ויכולה לגרום ל־:
אצל תינוקות וילדים קטנים שחפת עלולה להיות מסוכנת במיוחד, משום שהיא יכולה להתפשט מעבר לריאות. הצורות החמורות ביותר הן:
מצבים אלה עלולים לגרום לנזק נוירולוגי קשה, נכות ואף מוות. לכן חיסון BCG נועד בעיקר למנוע שחפת קשה בילדים צעירים, ולא את הצורה הקלאסית של שחפת ריאתית במבוגרים.
בישראל לא כל תינוק מקבל באופן שגרתי את חיסון ה־BCG. משרד הבריאות ממליץ על חיסון BCG ליילוד לקבוצות בסיכון גבוה, למשל:
בדרך כלל מזהים את הצורך בחיסון כבר בהריון או מיד אחרי הלידה. בחלק מהמקרים החיסון יינתן בבית החולים בימים הראשונים לחיים, ובמקרים אחרים יזמנו אתכם למרפאה ייעודית או לטיפת חלב בשבועות הראשונים.
הסיכון לשחפת קשה הוא הגבוה ביותר ב־שנות החיים הראשונות, ובייחוד מתחת לגיל שנתיים. אם יש סיכוי לחשיפה מוקדמת למחלה, רצוי שההגנה תהיה במקום כמה שיותר מהר.
לכן, כאשר תינוק נכלל באחת מקבוצות הסיכון וימליצו לו על חיסון BCG ליילוד:
בניגוד לרוב החיסונים האחרים, BCG הוא בדרך כלל חיסון חד־פעמי. לאחר שניתן, ברוב המקרים לא נדרשות מנות חוזרות בהמשך החיים.
שאלה נפוצה מאוד אצל הורים: מה קורה עם צלקת חיסון BCG בזרוע?
חיסון BCG ניתן מתחת לעור (הזרקה תוך־עורית), בדרך כלל בזרוע שמאל העליונה. התגובה המקומית עוברת כמה שלבים:
ימים ראשונים
בשבועות שלאחר מכן
לאורך שבועות–חודשים
התגובה הזו נחשבת תקינה. במובן מסוים, הצלקת היא סימן לכך שהחיסון עשה את עבודתו.
מומלץ להימנע מ־:
אם המקום נעשה אדום מאוד, חם, כואב מאוד או שיש הפרשה מרובה ומסריחה, כדאי לפנות לרופא/ת ילדים או אחות טיפת חלב כדי לוודא שלא מדובר בזיהום. ברוב המקרים המקום מחלים יפה מעצמו.
בין אם מדובר על חיסונים ליילוד בלידה ובין אם על החיסונים הבאים במהלך השנה הראשונה, תינוקות יכולים להגיב בכמה דרכים דומות.
תופעות צפויות ונפוצות יכולות להיות:
בדרך כלל הדברים נרגעים תוך יום–יומיים.
את/ה מכיר/ה את התינוק שלך הכי טוב. אם משהו «לא מרגיש נכון», תמיד אפשר וכדאי לפנות לייעוץ: רופא/ת הילדים, אחות טיפת חלב, מוקד קופת החולים או מוקד חירום של הקופה.
באופן כללי, מומלץ לפנות לרופא/ה או למוקד רפואי אם:
תגובות אלרגיות קשות לחיסונים הן נדירות מאוד, והצוותים הרפואיים בבתי החולים, בקופות ובטיפות חלב ערוכים לטפל בהן במהירות במקרה הצורך.
אף הורה לא אוהב לראות את התינוק שלו בוכה בזמן הזרקה. יש כמה דברים פשוטים שיכולים להקל גם עליו וגם עליכם.
דרכים להרגיע ולתמוך:
מגע עור לעור
הנקה או האכלה מבקבוק
נענוע עדין
דיבור רגוע או שירה
במקרים של חום נמוך או אי נוחות משמעותית, רופא/ת הילדים או אחות טיפת חלב יכולים להמליץ על פאראצטמול לתינוקות (נורופן/אקמולי לתינוקות בהתאם להנחיות). חשוב להקפיד על המינון המתאים לגיל ולמשקל ולהשתמש בתכשיר המיועד לתינוקות בלבד.
זו שאלה שחוזרת הרבה. אינטואיטיבית זה נשמע כאילו הגוף «מוצף», אבל כך מערכת החיסון לא עובדת בפועל.
כל יום, מרגע הלידה, מערכת החיסון של התינוק פוגשת אלפי אנטיגנים - חלקיקים קטנים של חיידקים, וירוסים, פטריות, חלבוני מזון, אבק ועוד. העור, מערכת העיכול ומערכת הנשימה באים במגע מתמיד עם העולם החיצוני.
מול כל זה, מספר האנטיגנים בחיסוני התינוקות הוא קטן מאוד. חיסונים מודרניים מכילים פחות אנטיגנים מבעבר, גם אם מספר החיסונים עלה עם השנים.
לכן, אצל תינוק שנולד במועד ובריא, מערכת החיסון מסוגלת להתמודד היטב עם חיסונים לתינוק במקביל לחשיפה היומיומית הרגילה, מבלי להעמיס עליה יתר על המידה.
חיסונים אינם מכילים רק את ה«אנטיגן» עצמו. יש בהם גם:
הכמויות הן מזעריות, נמוכות בהרבה מרמות החשיפה מחיי היומיום, ועומדות בתקני בטיחות מחמירים שמפקחים עליהם גופים כמו משרד הבריאות, מנהל הרפואה והוועדות המקצועיות בישראל.
תינוקות וילדים נחשפים לחלק מהחומרים הללו בריכוזים גבוהים יותר דרך מזון, מים וסביבה. לדוגמה, ילדים ששותים מים,Formula או אוכלים מזון מעובד בעתיד יקבלו בכמות יומית מסוימת חומרים המצויים גם בחיסונים - אך בריכוזים נמוכים בהרבה בחיסון עצמו.
כל חיסון שנכנס ל־לוח החיסונים בישראל עובר מחקרים רבים הכוללים אלפי תינוקות וילדים, ורק לאחר מכן נכנס לשימוש וממשיך להיות מנוטר באופן שוטף.
לפעמים נדמה שדחיית חיסונים היא סוג של «דרך אמצע זהירה», אבל בפועל היא משאירה את התינוק לא מוגן דווקא בגיל שבו חלק מהמחלות מסוכנות יותר.
לדוגמה:
«לוחות חיסונים חלופיים» שאינם מאושרים על ידי משרד הבריאות לא הוכחו כיעילים או בטוחים יותר. הם פשוט מאריכים את התקופה שבה הילד חשוף למחלות ללא הגנה.
אם יש לך ספקות או חששות, עדיף לדבר עליהם בגלוי עם רופא/ת הילדים או אחות טיפת חלב ולא פשוט לדחות בשקט. אפשר לעבור יחד חיסון־חיסון, להבין את הסיכונים והיתרונות, ולקבל החלטה מתוך ידע.
החיסונים בחודש הראשון לתינוק הם רק נקודת ההתחלה של תכנית מסודרת.
בישראל, לוח חיסונים לתינוק בשנה הראשונה (כפי שמומלץ על ידי משרד הבריאות, עשוי להתעדכן מדי פעם) כולל בדרך כלל:
בלידה או סמוך אליה
גיל חודש–חודשיים (בטיפות חלב)
בהמשך: גיל 2, 4, 6 חודשים
סביב גיל שנה
הפרטים המדויקים (שמות החיסונים, מספר המנות והגיל המדויק) מופיעים ב־לוח החיסונים הרשמי של משרד הבריאות ומתעדכנים מעת לעת. אחות טיפת חלב תסביר את התכנית האישית לתינוק שלך ותרשום כל חיסון בפנקס החיסונים.
מנת חיסון הפטיטיס B בלידה למעשה «נמשכת» דרך המנות הבאות במסגרת החיסונים המשולבים, וכך נוצרת הגנה מלאה ומתמשכת.
החלטות לגבי חיסונים לתינוקות בתחילת החיים יכולות להרגיש כבדות. מבקשים ממך להסכים למשהו שיכול להיות לא נעים כרגע, כדי למנוע מחלה שאינך רואה ושאולי אף פעם לא תתרחש.
וזו בדיוק הבעיה עם מניעה: כשהיא מצליחה, לא רואים כלום. אין הפטיטיס B שפוגעת בשקט בכבד במשך שנים. אין שחפת קרומי המוח בתינוק שהיה עד אתמול בריא. אין נסיעה דחופה למיון בגלל זיהום שהיה אפשר למנוע.
חיסון הפטיטיס B בלידה, חיסון BCG ליילוד עבור מי שזקוק לו, ושאר החיסונים בלוח החיסונים של השנה הראשונה, אינם «עוד ביורוקרטיה». הם דרך מוכחת להגדיל משמעותית את הסיכוי לחיים ארוכים ובריאים יותר עבור התינוק שלך.
מותר לשאול, מותר להתלבט, ומותר לבקש הסברים. אבל כשמסתכלים על הנתונים, על הניסיון בארץ ובעולם ועל ההמלצות של המומחים, ההחלטה לחסן היא אחת המתנות החשובות שאפשר לתת לילד, דווקא כשהוא הכי קטן והכי זקוק להגנה.