קולות נשימה אצל תינוקות - למה זה קורה ומתי לפנות לרופא

מעט דברים עוצרים הורה טרי באמצע הלילה כמו צליל לא מוכר שעולה מהמיטה בשתיים לפנות בוקר. נחירה קטנה, צפצוף, נשימה שנשמעת כבדה מדי בשביל תינוק זעיר. אם מצאתם את עצמכם שואלים ״למה התינוק שלי עושה קולות מוזרים?״, אתם ממש לא לבד.

תינוקות נושמים בקול. דרכי האוויר שלהם צרות, דפוסי הנשימה עדיין מתפתחים, ואפילו מעט ליחה יכולה להישמע דרמטית. ברוב המקרים, קולות מוזרים אצל תינוק אינם מעידים על בעיה. עם זאת, יש צלילים שיכולים להצביע על מצוקה נשימתית ולדרוש בדיקה מהירה. הכרת ההבדלים יכולה להרגיע, וגם לעזור לכם לדעת מתי כדאי להקשיב לאינטואיציה ההורית.

למה תינוקות משמיעים כל כך הרבה קולות בזמן הנשימה

יילודים ותינוקות צעירים אינם נושמים כמו ילדים גדולים או מבוגרים. מערכת הנשימה שלהם עדיין אינה בשלה, והגוף מסתגל במהירות לחיים מחוץ לרחם.

יש כמה סיבות רגילות לכך שנשימה תינוק נשמעת חזקה, מחוספסת או לא סדירה:

• דרכי אוויר צרות מאוד: מעט ליחה שהתייבשה, רוק או פליטה של חלב באזור הלוע יכולים ליצור רעש חזק להפתיע.
• מעברי אף קטנים: בחודשי החיים הראשונים תינוקות נושמים בעיקר דרך האף. אף מעט סתום יכול לגרום לקולות של נחרות, נחירות או גודש.
• ליחה בתינוקות: תינוקות עדיין לא יודעים לקנח את האף או לכחכח ביעילות, ולכן ההפרשות נשארות במקום שבו אפשר לשמוע אותן.
• מערכת נשימה לא בשלה: לתינוקות צעירים עשוי להיות קצב נשימה לא אחיד, בעיקר בזמן שינה.
• רקמות רכות בדרכי האוויר: אצל חלק מהתינוקות קיימת תופעה שכיחה בשם לרינגומלציה, שבה הרקמה מעל מיתרי הקול רכה מהרגיל ונעה בזמן הנשימה.

הצליל עצמו עלול להבהיל, אבל חשוב יותר לראות את התמונה המלאה. האם התינוק ורדרד, עירני כשהוא ער, אוכל היטב ונראה רגוע בין נשימה לנשימה? אלה סימנים מעודדים.

קולות רגילים של תינוקות שמדאיגים הורים חדשים

נחרות ונחירות אצל תינוקות

נחירות תינוק וקולות של נחרה שכיחים מאוד, במיוחד בתקופת היילוד. לתינוק יש מעברי אף זעירים, ולכן מעט ליחה, אוויר יבש או תנוחת שכיבה יכולים לגרום לכל נשימה להישמע רועשת.

ייתכן שתשימו לב ליותר קולות אחרי האוכל, כשהתינוק שוכב על הגב או בזמן הצטננות. לפעמים האף נשמע סתום לחלוטין, גם אם כמעט לא יוצאות הפרשות.

טיפות או תרסיס מי מלח המיועדים לתינוקות יכולים לסייע בריכוך ההפרשות. אם יש צורך, אפשר להשתמש בעדינות ובמידה במשאבת אף. שאיבה תכופה או חזקה מדי עלולה לגרות את רירית האף ולהחמיר את הנפיחות.

נחירות קלות ומדי פעם בדרך כלל אינן סיבה לדאגה. כדאי להזכיר אותן בביקור שגרתי בטיפת חלב או אצל רופא הילדים אם הן חזקות בכל לילה, אם יש הפסקות נשימה, או אם התינוק נראה עייף ואוכל פחות טוב.

נשימה מחזורית אצל תינוקות

אחד מדפוסי הנשימה שעלולים להיראות מוזרים הוא נשימה מחזורית. תינוק צעיר עשוי לעצור את נשימתו למשך עד 10 שניות, ואז לקחת כמה נשימות מהירות יותר לפני שהקצב חוזר להיות סדיר.

כך זה עשוי להיראות:

1. כמה נשימות רגילות
2. הפסקה קצרה, לרוב פחות מ-10 שניות
3. רצף קצר של נשימות מהירות יותר
4. חזרה לנשימה רגילה

התופעה שכיחה במיוחד אצל יילודים, ובעיקר במהלך השינה. המוח עדיין לומד לווסת את קצב הנשימה באופן יציב, וברוב המקרים הדפוס נעשה פחות בולט עם הגדילה.

נסו להתבונן בתינוק ולא רק לספור שניות בלחץ. אם ההפסקה קצרה, צבע העור נשאר ורדרד, התינוק רגוע והוא חוזר לנשום כרגיל, מדובר בדרך כלל בתופעה תקינה. הפסקות נשימה אצל תינוקות שנמשכות מעל 10 שניות, מלוות בשינוי צבע, רפיון או קושי להעיר את התינוק, מחייבות הערכה רפואית דחופה.

תינוק גונח בשינה

לעיתים תינוק גונח בשינה באופן תקין לחלוטין. תינוקות ישנים ברעש: הם גונחים, מתמתחים, מצייצים, מתפתלים ולעיתים משמיעים קולות שנשמעים כמעט כמו פעייה קטנה.

לפעמים הגניחות קשורות לעיכול. יילוד עשוי להתאמץ כדי להוציא גזים או יציאה, גם כשהצואה רכה. במצב כזה, בדרך כלל אין מדובר בעצירות.

המילה החשובה כאן היא ״מדי פעם״. גניחה occasional בזמן שינה או בזמן יציאה אינה מדאיגה לרוב. לעומת זאת, גניחה בכל נשיפה או בכל נשימה היא עניין אחר, ועלולה להעיד על מצוקה נשימתית. נרחיב על כך בהמשך.

שיהוקים אצל תינוקות

שיהוקים אצל תינוקות שכיחים מאוד וכמעט תמיד אינם מזיקים. הם נגרמים משום שהסרעפת, השריר שמתחת לריאות המסייע בנשימה, עדיין אינה בשלה ומגיבה בקלות לגירויים.

אכילה, בליעת אוויר, בכי, התרגשות או קיבה מלאה יכולים לעורר שיהוקים. יש תינוקות שמשתעלים מדי יום, ואחרים משהקים כמעט אחרי כל ארוחה במשך כמה שבועות.

שיהוקים אינם מכאיבים לתינוק ובדרך כלל אינם מצריכים טיפול. אין צורך בתרופות סבתא, בהבהלה מכוונת או בניסיון לעצור את הנשימה. החזקה זקופה לאחר האוכל, ארוחות קטנות יותר בתדירות גבוהה יותר והוצאת גרעפס בעדינות עשויות להפחית את התופעה. לרוב, היא פשוט חולפת מעצמה.

נשימה רועשת שעשויה להצריך בדיקה רפואית

לא כל רעש הוא חלק מההתנהגות הרגילה של יילודים. אם אינכם בטוחים, כדאי לצלם סרטון קצר או להקליט את הצליל ולהראות לרופא הילדים, לאחות טיפת חלב או למוקד הקופה. לתינוקות יש כישרון מיוחד להפסיק בדיוק את הקול המדאיג ברגע שנכנסים לחדר הבדיקה.

סטרידור: צליל גבוה בזמן שאיפה

סטרידור הוא קול גבוה, חורק או צורמני שנשמע בעיקר כשהתינוק שואף אוויר. הוא עשוי להתגבר כשהתינוק בוכה, אוכל, שוכב על הגב או מתרגש.

אצל תינוקות רבים, סטרידור נגרם בגלל לרינגומלציה תינוק. במצב זה, רקמה רכה מעל אזור מיתרי הקול נשאבת מעט פנימה בזמן השאיפה. הצליל עלול להישמע מפחיד, אך לרינגומלציה קלה משתפרת לרוב מעצמה כאשר דרכי האוויר מתחזקות, בדרך כלל במהלך 12 עד 18 חודשי החיים הראשונים.

תסמינים אפשריים של לרינגומלציה אצל תינוקות כוללים:

• קול גבוה בזמן שאיפה, בעיקר בזמן בכי או אי שקט
• נשימה רועשת יותר בשכיבה על הגב
• רעשים בזמן האכלה
• פליטות מרובות או תסמינים שמזכירים רפלוקס
• שיפור של הצליל כשהתינוק רגוע או מוחזק בתנוחה זקופה

גם כאשר לרינגומלציה בדרך כלל קלה, חשוב שרופא יבדוק סטרידור קבוע. במקרים משמעותיים יותר היא עלולה להשפיע על האכילה, העלייה במשקל או רמת החמצן. פנו לבדיקה מוקדם יותר אם התינוק נחנק בזמן האוכל, אינו עולה היטב במשקל, סובל מהפסקות נשימה או מפתח כחלון בשפתיים.

צפצופים מתמשכים

צפצופים בנשימה של תינוק נשמעים בדרך כלל כמו שריקה או מנגינה דקה, לרוב בזמן נשיפה. הם שונים מרעש של אף סתום. צפצוף עשוי להעיד על כך שהאוויר עובר בדרכי אוויר תחתונות שהוצרו.

צפצופים יכולים להופיע בזיהומים נגיפיים, למשל ברונכיוליטיס, שכיח במיוחד בחודשי החורף. הם עשויים להופיע גם כשדרכי האוויר מגורות או צרות מסיבות אחרות. אצל תינוק קטן, צפצוף חדש או מתמשך מצדיק בדיקה רפואית, במיוחד אם הוא מלווה בשיעול.

הצטננות יכולה לגרום לנשימה רועשת תינוק בלי שמדובר בצפצוף אמיתי, ולכן אין צורך לנסות לאבחן את הצליל לבד. חשוב יותר לשים לב למאמץ הנשימתי: האם התינוק נושם בנוחות, או שנראה שהוא מתאמץ בכל נשימה?

שיעול אצל תינוק: מתי הוא תקין ומתי לא

שיעול תינוק מדי פעם הוא דבר רגיל. תינוקות משתעלים כדי לפנות ליחה, רוק או מעט חלב שנכנסו לכיוון הלא נכון בזמן האכלה. שיעול בודד או שניים בזמן ריור או אחרי בקבוק, לרוב אינו סיבה לדאגה.

שיעול שחוזר ונמשך יותר מכמה ימים מצדיק שיחה עם רופא הילדים או עם מוקד הקופה, במיוחד אצל תינוק צעיר. הגורם יכול להיות זיהום נגיפי, רפלוקס, נזלת שיורדת לגרון או בעיה בבית החזה שדורשת הערכה.

כדאי לשים לב לדפוס. האם השיעול מופיע בעיקר בזמן האוכל? האם הוא מחמיר בלילה? האם התינוק מקיא אחרי שיעול, מסרב לאכול או ישנוני באופן חריג? הפרטים האלה יכולים לסייע לרופא להבין מה קורה.

שיעול נבחני

שיעול חזק ומחוספס, המזכיר נביחה של כלב ים, יכול להיות סימן לקרופ. קרופ נגרם לרוב מנגיף שמוביל לנפיחות באזור הגרון וקנה הנשימה. הוא מתחיל לעיתים אחרי נזלת, ונוטה להישמע גרוע יותר בלילה.

החזיקו את הילד בתנוחה זקופה, נסו להרגיע אותו ושמרו על סביבה נעימה וקרירה. אין לחשוף תינוק לאדים חמים או למים רותחים, משום שהסיכון לכוויות גבוה ואין בכך טיפול מוכח. פנו לייעוץ רפואי אם השיעול הנבחני מלווה ברעש נשימתי גם במנוחה, במצוקה שמחמירה או בקושי לאכול.

גניחה בכל נשימה

אין מדובר בגניחה הקטנה והאקראית בזמן שינה. גניחה בכל נשימה, ובמיוחד בנשיפה, עלולה להעיד שהתינוק מנסה לשמור על דרכי האוויר פתוחות. זהו סימן אפשרי למצוקה נשימתית משמעותית.

אם אתם שומעים גניחה מתמשכת בזמן שהתינוק ער או ישן, והיא מופיעה בכל נשימה, פנו לטיפול רפואי דחוף. אל תחכו כדי לראות אם זה יעבור אחרי התנומה הבאה.

סימני אזהרה: מתי צריך לפנות בדחיפות

תינוקות עלולים להידרדר במהירות, ובעיות נשימה אינן משהו שכדאי לעקוב אחריו בבית בלי ייעוץ. התקשרו מיד למד״א בטלפון 101 או פנו לחדר מיון אם אתם מבחינים באחד מהסימנים הבאים:

• יותר מ-60 נשימות בדקה כשהתינוק רגוע
• שקיעות בבית החזה, כאשר העור נשאב פנימה בין הצלעות, מתחת לקשת הצלעות או בבסיס הצוואר בכל נשימה
• התרחבות נחיריים חוזרת בזמן הנשימה
• שפתיים או לשון בצבע כחול, אפור או חיוור מאוד
• גניחה בכל נשימה
• התינוק אינו מצליח לאכול כי קשה לו לנשום
• התינוק רפוי, ישנוני באופן חריג, קשה להעיר אותו או שהוא מגיב פחות מהרגיל
• הפסקת נשימה שנמשכת יותר מ-10 שניות או מלווה בשינוי צבע

אל תחששו שאתם ״מגזימים״. תינוק עם חשד לבעיית נשימה צריך הערכה מהירה. אם יש שינוי צבע או שהתינוק מתקשה בבירור לנשום, פעלו קודם ושאלו שאלות אחר כך.

מה אפשר לעשות בבית כשיש נשימה רועשת קלה

כשהתינוק נראה בטוב ויש רק גודש קל או רעשים אופייניים ליילוד, כמה פעולות פשוטות עשויות להקל עליו:

• החזיקו אותו זקוף לזמן קצר לאחר האוכל.
• השתמשו בטיפות מי מלח לאף סתום, ובמידת הצורך בלבד שאבו בעדינות.
• הציעו ארוחות קטנות ותכופות יותר אם ארוחה מלאה מעייפת אותו.
• שמרו על חדר נעים, מאוורר וללא עשן סיגריות.
• השכיבו את התינוק תמיד על הגב, על משטח שינה שטוח וקשיח.
• הימנעו מהגבהת המזרן, כריות, מגני ראש ומתקני קיבוע לשינה, שאינם בטוחים לתינוקות.

סמכו גם על מה שאתם רואים. יילוד עם נשימה רועשת שאוכל, גדל, ורדרד ורגוע עשוי פשוט להיות תינוק רועש. תינוק שקט שנושם מהר, שוקע בין הצלעות בזמן הנשימה או מסרב לאכול, זקוק לתשומת לב רפואית.

השורה התחתונה להורים עייפים

תינוקות משמיעים מגוון מפתיע של קולות, מנחרות וצפצופים קטנים ועד שיהוקים וגניחות מתוך שינה. רובם נובעים מגוף קטן, מדרכי אוויר צרות וממערכת נשימה שעדיין מתפתחת. נשימה מחזורית, נחירות קלות מדי פעם, שיהוקים וגניחה קצרה בשינה הם לרוב תופעות תקינות.

אבל צפצופים מתמשכים, סטרידור, שיעול שאינו חולף, שיעול נבחני וגניחה בכל נשימה אינם דברים שכדאי להתעלם מהם. אתם מכירים את הקולות הרגילים של התינוק שלכם טוב מכולם. אם משהו נשמע שונה, חזק יותר או קשה יותר, בקשו ייעוץ. זו לא פאניקה, זו הורות.